מתוך המרחב הטיפולי

עבודה מעשית- אלו"ט ראשון לציון

מרכז תעסוקה עם אוכלוסייה על רצף האוטיזם.
מטפלת וכותבת הדוח: שלומית עציון. סטודנטית שבחרה לעשות השנה את ההתנסות באוכלוסייה על רצף האוטיזם. שלומית מביאה יצירתיות רבה בהתערבויות הטיפוליות ובחרתי לשתף באחת מהן.
המטרה:להכיר את הגוף ולחוות אותו
הדרכה וליווי:דגנית יערי

מתוך המרחב הטיפולי:
היום הגעתי למרכז ללא הכלבה בגלל מזג האוויר ועדיין הרגשתי שהיא נוכחת שם לאורך כל היום.

הלטיניות

קבוצה טיפולית בעזרת בעלי חיים, בכלא נשים

כתבה: מרתה לכסן "הלטיניות" – כך מכונה קבוצת נשים, אזרחיות דרום ומרכז אמריקה, שמרצות עונש מאסר בכלא "נווה תרצה", לתקופות שבין שנה לשלוש שנים.(בשנת 2013, הן הוו 10% מאוכלוסיית האסירות) רובן נתפשו, נשפטו ונידונו, בסמיכות להגעתן לישראל (כשהבריחו סמים בתוך גופן). נשים אלה מהוות "נטע זר" בארץ, ולא זו בלבד, אלא שבבית הסוהר עצמו, לרוב, הן מרגישות "לא נראות ולא ראויות ליחס וכבוד". העדר שפה משותפת עם שאר האסירות ועם הצוות, ההשתייכות לתרבויות ומנטליות שונות מאד מההווי הישראלי והבדלי הדת, הופכות אותן לזרות, אפילו בכלא, מקום בו החופש האישי והפרטיות - מוגבלים מאד, ולעומת זאת, החיים המשותפים עם הסביבה, הם בעלי אינטנסיביות גבוהה. אפילו בכלא, "הלטיניות" סובלות מסטיגמה חברתית כפולה ומכופלת: הן עברייניות הנחשבות לסוטות בעוברן על החוק, הן לא פועלות על פי התפקיד המסורתי עבור האישה, והן "מזהמות" את החברה שלא שלהן.

מחדר הטיפולים

יום חמישי ה23 לאוקטובר.
לראשונה ישבתי עם ע בחדר הטיפולים שלנו, ע שיתף פעולה סיפר לי את שמות הוריו,
הרכבנו ביחד פאזל שיתף פעולה באופן מרשים.
בחור שמח ידידותי הרגשתי שמתחיל סוג של תהליך של הכרות במהלך הפגישה ע גם צייר ורשם את שמו .

חבורה של חיות, חבורה של אסירות

פינת החי נכנסה לשגרה וכמו כל דבר חדש כמו כל התחלה מוזר, שונה, אבל מסתבר – עושה טוב בנשמה. כל אחת התחברה לחיה שאיתה מפתחת יחסים של קרבה. לשאלה מי בעצם נותן למי- אין לי תשובה אבל לכולנו השאיפה, כל חיה וחיה לשחרר מכלובה!

ואם נחשוב קצת לעומק יש לעיתים שבחוץ בחיים, אנו אלה ששמים שרשראות וכלובים – לנפש ולנשמה

מכלוב לכלוב: בזכות החיות אני פוגש את עצמי

פינת חי בשבילי זה השקט בראש, כשאני מסתכל על החיות אני נזכר בכל מיני סיטואציות של החיים: משפחה, חברים.

השבוע למשל ישבתי בשיחה עם הפסיכולוגית, כל השיחה הייתי עצבני על הנושא של השיחה, ישבנו ודיברנו בחדר והיה בו אקווריום של דגים , אז כל השיחה ישבתי והסתכלתי על הדגים וככה נרגעתי, לא יודע , ההתנהגות שלהם, השקט שלהם, איך שהם זזים במים, התנועה שלהם מרגיעה. יש את התוכי, הוא מזכיר לי את הבית, מגיל 0 היה לי תוכי. התרנגולות מחזירות אותי לבית של סבתא שלי, הכל מחזיר אותי לזיכרונות עבר טובים, לחוויה נעימה בחיים שלי.

מתוך המרחב הטיפולי‎

מנחת הקבוצה : ענת קציר
תאריך: 27.11.13
מס' המפגש: 45
מנחות: ענת
מספר המשתתפים: 8 משתתפים

נושא המפגש: החנוכייה שלי (עפ"י הפעילות שפורסמה בפורום שחור ולבן).
מטרת המפגש: הבלטת נקודות האור שלנו ושל הסובבים אותנו לקראת ציון חג החנוכה
פעילות: חלוקת דף עם חנוכייה ריקה לכל אחד מהמשתתפים, אותו יש למלא בנקודות אור, פריסת קלפי תמונות בע"ח המספקות השראה לתכונות טובות בנו.